מערכת הלימפה מורכבת מרשת נימים דקים, תאים דם לבנים (לימפוציטים) וקשרי לימפה המוכרים גם כבלוטות לימפה (Lymph Node). באמצעות הובלת תאים ונוזל לימפה מן הרקמות לתאים, המערכת מסייעת לשמור על תקינות מחזור הדם ולהגן על הגוף מפני מחלות וזיהומים. קשרי הלימפה ממוקמים באזורים רבים בגוף, כגון בתי שחי, צוואר, בית החזה והמפשעות וגם באזור הבטן והעור.
מה זה סרטן לימפומה?
לימפומה זו מחלה ממארת הפוגעת במערכת הלימפה והיא נגרמת בשל התרבות מהירה ולא מבוקרת של לימפוציטים. הלימפוציטים הם תאי דם לבנים בעלי תפקיד חשוב במערכת החיסונית של הגוף המצויים באזורים רבים בגוף ולכן סרטן לימפומה יכול לתקוף איברים שונים. לימפומה יכולה להתפרץ בכל גיל והיא נחשבת לאחד מסוגי הסרטן השכיחים בקרב ילדים.
תסמינים מחשידים לסרטן לימפומה
התסמינים ללימפומה יכולים להשתנות בהתאם לסוג הלימפומה ומיקומה בגוף, אך באופן כללי ניתן לייחס לסרטן לימפומה נפיחות באחת מבלוטות הלימפה שאינה חולפת או מגיבה לאנטיביוטיקה. בסוגים מסוימים של לימפומה ייתכנו תסמינים נוספים, כגון: עייפות, גירוד בעור, הזעה מרובה ולעתים גם שיעול, קוצר נשימה וקשיי בליעה. אם הלימפומה התפרצה באזור הבטן, הקיבה והמעי, ניתן לצפות גם לירידה במשקל, כאבי בטן ובעיות במערכת העיכול. תסמינים נוספים הם חום בלתי מוסבר, בעיה בקרישת דם ופגיעה במח העצם.
אבחון לסרטן לימפומה
אבחון לימפומה נעשה בשלבים. בשלב הראשון הרופא ישאל אתכם מספר שאלות אודות ההיסטוריה הרפואית של הילד ותסמינים אותם הוא חווה לאחרונה כדי לקבל תמונה כללית על מצבו. לאחר מכן הוא ימשש את בלוטות הלימפה כדי לאשר או לשלול נפיחות. נפיחות זו אינה אמורה לכאוב. במידה ואותרה נפיחות תקבלו הפניות לבדיקות דם ובדיקות הדמיה. האבחון הסופי נעשה באמצעות לקיחת ביופסיה ושליחת הדגימה לבדיקה פתולוגית.
לאחר בדיקת ההדמיה הראשונית ייתכן ותישלחו לבדיקות נוספות שמטרתן לקבוע את שלב המחלה (Staging) ומעורבות של איברים נוספים. אבחון מדויק הוא חלק משמעותי בהתאמת פרוטוקול טיפול בהתאם לסוג הלימפומה והשלב בו היא נמצאת.
בדיקות הדמיה המשמשות לאבחון סרטן הלימפומה וקביעת ה-Staging
- US – הדמיה באמצעות גלי קול (Ultrasound). נחשבת לבדיקה מהירה, פשוטה ובטוחה.
- רנטגן – צילום גוף באמצעות קרני X המאפשר הדמיה של רקמות קשות ורכות. הבדיקה אורכת מספר שניות במהלכה מצמידים לוח לאזור הצילום המבוקש ומורים למטופל לא לזוז במשך מספר שניות. במקרים מסוימים מבצעים את הצילום לאחר הזרקת חומר ניגוד.
- CT – מוכרת גם בשם טומוגרפיה ממוחשבת והיא משלבת בין צילום רנטגן לסריקה ממוחשבת והדמיה של חתכים באזורים שונים בגוף. גם בבדיקה זו ניתן לשלב חומר ניגוד והתמונה המתקבלת היא תלת ממדית.
- PET-CT – בדיקת הדמיה מתקדמת המבוצעת ע"י פליטת קרני X ממספר מקורות בו זמנית והיא מבוססת על העיקרון שכל רקמה בגוף בולעת ומחזירה קרינה באורכי גל שונים. בתחילת הבדיקה מזריקים לנבדק חומר רדיואקטיבי לווריד וממתינים מעט עד לפיזור החומר. אופן פיזור החומר בגוף מאפשר מיפוי מדויק וקבלת תמונה מקיפה על מצב המחלה והתקדמותה.
- MRI – בדיקת תהודה מגנטית המתבצעת באמצעות מגנט עצמתי וגלי רדיו. את הבדיקה עורכים בשכיבה מלאה, ומורים לנבדק לא לזוז עד לסיומה. בדיקה זו אורכת בין 30-45 דקות.
סוגי לימפומה, סיכויי החלמה ושיטות טיפול
יש עשרות סוגים שונים של סרטן לימפומה אותם מקובל לסווג לשתי קבוצות עיקריות:
לימפומה על שם הודג'קין (Hodgkin's Lymphoma)
לימפומה על שם הודג'קין היא מחלה ממארת במערכת הלימפה אשר נחשבת לנדירה בילדים מתחת לגיל 5 ושכיחה בקרב מתבגרים ואנשים בגילאי 20-30.. הסיבות למחלה אינן ידועות והיא קרויה כך על שם החוקר תומס הודג'קין שגילה את המחלה ב-1832. המחלה מתפתחת בקשרי הלימפה באזורים שונים בגוף והאבחנה בינה לבין סוגי לימפומות אחרות מתבצע בעיקר באמצעות זיהוי תאים ממאירים מסוג Reed Sternberg במיקרוסקופ. מדובר בלימפוציטים מתאי B שתפקידם להגן על הגוף מפני חיידקים, זיהומים ווירוסים. לרוב, לימפומה מסוג הודג'קין תתפרץ בבלוטות הלימפה המצויות באזור הצוואר, החזה ובית השחי ובשלבים מתקדמים יותר תתפשט גם לאיברים נוספים ולמערכת הדם. מקובל לסמן את שלב המחלה מ-1 ועד 4, כאשר שלבים 1-2 מתייחסים לשלבים מוקדמים יחסית של המחלה ושלבים 3-4 ללימפומה מפושטת ומתקדמת. סיכויי ההחלמה גבוהים ומגיעים למעל 90% במקרים של אבחון מוקדם בגילאים צעירים.
הטיפול המקובל בלימפומה מסוג הודג'קין הוא כימותרפיה, לעתים בשילוב הקרנות. מטרת הטיפול הכימותרפי היא להשמיד את התאים הממאירים ולהאט את התפשטות המחלה. מחזורי הטיפול כוללים הפוגות ויכולים להימשך מספר חודשים, אך הטיפול עצמו נעשה לרוב באשפוז יום לאחריו ניתן להשתחרר הביתה, מלבד מקרים בהם יש צורך במעקב וטיפול נוסף תחת השגחה. כאשר הלימפומה חוזרת לאחר תום סבב הטיפולים או שהיא אינה מגיבה לפרוטוקול המקובל, ניתן לשלב כימותרפיה בשילוב טיפול בתאי גזע וטיפולים ביולוגיים. לטיפול יכולות להיות תופעות לוואי, כגון אנמיה, בחילות, הקאות, שטפי דם, עייפות, חולשה, נשירת שיער ופגיעה במערכת החיסונית.
לימפומות שאינן הודג'קין (Non-Hodgkin's Lymphoma – NHL)
רוב סוגי הלימפומות (כ-90%) שייכות לקבוצה זו. גם כאן ניתן לסווג את הלימפומות לתתי קבוצות: לימפומה תאי b (כגון לימפומה בירקיט ולימפומה פוליקולרית), לימפומה של תאי t (כגון לימפומה של העור ותסמונת סזארי), לימפומה בבלוטת התירואיד ולימפומות נוספות שאינן הודג'קין.
לימפומות שאינן הודג'קין באות לידי ביטוי בשני אופנים: לימפומה אינדולנטית המתפתחת באיטיות לאורך חודשים ואף שנים ולימפומה אגרסיבית המתקדמת בקצב מהיר. בשל קצב ההתקדמות המהיר של לימפומות אגרסיביות, האבחון נעשה בשלב מוקדם ולכן סיכויי ההחלמה גבוהים יותר, לעומת לימפומה איטית שעלולה להתגלות רק בשלב מפושט.
הטיפול בסרטן לימפומה נעשה על פי סוג הלימפומה, מיקומה והשלב בו היא נמצאת. כמו כן, פרוטוקול הטיפול לוקח בחשבון נתונים אישיים של המטופל כמו גיל ומצב בריאותי כללי.
לימפומה אגרסיבית לרוב תאובחן בשלבים מוקדמים וסיכויי ההצלחה של הטיפול יהיו גבוהים בהתאם. מנגד, קיים קושי לאבחן לימפומה איטית ולעתים גם לאחר האבחון, הרופא יחליט שאין צורך להתחיל טיפול בשל חוסר בהופעת תסמינים המעידים על התקדמות המחלה. במקרה כזה, הטיפול העיקרי יהיה מעקב.
הטיפולים הנפוצים בלימפומה שאינה הודג'קין כוללים כימותרפיה, הקרנות, תרופות ביולוגיות והשתלת מח עצם. פרוטוקול הטיפול וסוגי התרופות בהם משתמשים משתנה לפי סוג הלימפומה. לדוגמה, במקרה של לימפומה בראש, קיים סיכוי גבוה שיישלחו גרורות לבלוטות הלימפה בצוואר ומשם לאזורי גוף נוספים ולכן הטיפול יכלול ניתוח להסרת בלוטות הלימפה, כאשר היקף הבלוטות שיוסרו תלוי בשלב בו המחלה נמצאת. ניתוח זה יכול להתבצע גם כטיפול מניעתי במקרה של סרטן לימפומה בגרון או סרטן לימפומה בצוואר. הסרת הבלוטות יכולה להיעשות באופן חלקי או מלא, כהליך עצמאי או לאחר טיפול ניאו-אדג'בנטי שנועד להקטין את ממדי הגידול.
אם מדובר בלימפומה של העור מלבד כימותרפיה, הקרנות והשתלת מח עצם, פרוטוקול הטיפול יכול לכלול תרופות של ויטמין D, טיפול תמיסתי בחרדל חנקני ופוטותרפיה.
טיפולים אינטגרטיביים
טיפולים אינטגרטיביים אלו טיפולים המשלבים בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה משלימה. טיפולים אלו נעשים בהתייעצות מלאה עם הרופא המטפל ובמקרים רבים במרכזים שהוקמו בתוך בית החולים בהם מועסקים מומחים לטיפול בסוגים שונים של סרטן ולימפומה בילדים. טיפול אינטגרטיבי יכול לסייע לילד להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפולים השונים, שיפור מצב הרוח, הקלה על כאבים וזירוז קצב ההחלמה.
טיפולים חדשניים בלימפומה
למרות התחזיות האופטימיות, לימפומה בילדים יכולה להיות קטלנית. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 ילדים עם לימפומה, אך למרות השכיחות הגבוהה יחסית, יש מקום לאופטימיות. בעזרת פיתוחים טכנולוגיים חדישים וטיפולים מתקדמים, אחוזי הריפוי נחשבים לגבוהים. אחת הדוגמאות לטיפול חדשני ומבטיח זו טכנולוגיית CAR-Tשהיא פרי פיתוח ישראלי.
בטכנולוגיה זו שואבים מהמטופל כמות קטנה של תאים חיסוניים, מבודדים מתוכם תאים מסוג T ושולחים אותם למעבדה מיוחדת בה התאים עוברים הנדסה גנטית. לאחר מכן, התאים מוחזרים למטופל ומסייעים להילחם בגידול. טיפול זה נחשב ליעיל מכיוון שהוא מתמקד בתאים הסרטניים, אך החיסרון הגדול הוא שטיפול זה נחשב כקו אחרון לחולים סופניים והוא מתאים רק לסוגים ספציפיים של לימפומה וחולים בגילאים מסוימים. בשאר המקרים הטיפול עדיין בשלבי המחקר הקליני ואינו מצוי בכל מרכז רפואי.
טיפול חדשני נוסף הוא באמצעות נוגדן הפועל נגד קולטנים המצויים על תאי הסרטן (ברטוקסימאב ודוטין) והוא ממוקד ללימפומה חוזרת מסוג הודג'קין. בטיפול זה הנוגדן נושא עמו רעלן המשתחרר לתוך התא הסרטני וגורם להריסתו. באופן דומה קיים טיפול באמצעות מעכבי חלבונים בתאי B, אשר גורמות להרס תאי הלימפומה.
הישנות לימפומה
החלמה מלאה מלימפומה בילדים נקבעת רק לאחר שחולפות מספר שנים ללא חזרה של הגידול. במקרים בהם הלימפומה חוזרת, הטיפול יכול להימשך זמן רב יותר ופרוטוקול הטיפול יהיה שונה, אך כדאי לדעת כי גם במקרים של הישנות לימפומה, סיכויי ההחלמה נחשבים גבוהים וממשיכים לעלות הודות לפיתוח שיטות טיפול חדשניות והתקדמות המחקר הקליני בתחום.
